רוזנצויג נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק דין

הרקע

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה במקור ביום 22.1.09, וכתב תביעה מתוקן (בשנית) הוגש ביום 8.2.10 – פיצוי התובע בשל הפסדיו הנטענים בעקבות השקעות מסוכנות, שאינן סולידיות, שהשקיע עבור התובע הנתבע 2 (להלן – פינסקי), יועץ השקעות אצל הנתבע 1 (להלן – הבנק), בניגוד להוראות התובע, השקעות אשר איבדו, לטענת התובע, את רוב ערכן.

2.ההפסדים הנטענים מתייחסים לפעולות שבוצעו במהלך חודש מאי 2008 באגרות חוב של אפריקה ישראל, דלק נדל"ן, ואלבר (להלן – אגרות החוב), כאשר בכל אגרת חוב הושקע סכום של 200,000 ₪.

3.התובע העמיד את תביעתו המתוקנת (בשנית) על סכום של 155,723 ₪.

יצוין, כי בסיכומיו העמיד התובע, משום מה, את התביעה על סכום של 171,868 ₪ כמפורט בסעיפים 5 – 6 ו – 25.1 לסיכומים, מבלי שניתן הסבר לשוני זה.

טענות התובע

4.התובע טוען כי הבנק, באמצעות פינסקי, פנה אליו ביוזמתו בתחילת חודש מאי 2008 ושידל אותו להעביר כספים מפיקדונות להשקעה בניירות ערך.

לטענתו, פינסקי הפר בביצוע הפעולות את ההנחיות ו/או ההוראות שנתן לו התובע , ופעל בניגוד להנחיות תוך שהוא מתרשל בביצוע תפקידו כיועץ השקעות וגורם נזק כבד לתובע.

לטענת התובע, נושאי משרה שונים בסניף הבנק, כגון הגב' חדווה מונו וגב' עידית מחבר, אשר שיחות עמן הוקלטו על ידי התובע ותמליליהן הוגשו כראיה , הודו בפניו שפינסקי אכן פעל בניגוד להנחיותיו של התובע , השקיע את כסף באפיק השקעה מסוכן בעוד שהתובע ביקש השקעה סולידית.

התובע טוען כי נושאות התפקיד האמורות , אשר תמכו בגרסתו, בדיעבד הודחו על ידי הבנק להגיש לבית המשפט תצהירי עדות ראשית כוזבים, על מנת לסייע לבנק למלט עצמו מאחריות.

5.התובע טוען כי מקורם של הכספים אותם ביקש להשקיע היה ממימוש דירה והם אמורים היו לשמש לרכישת דירה חלופית, ועל כן ביקש התובע להשקיעם בהשקעה סולידית, נטולת סיכון, נזילה לטווח קצר, אך בפועל בוצעו השקעות מסוכנות שבעטיין נגרם לו נזק כספי רב.

6.לטענת התובע, הנתבעים ניסו להטיל את יהבם על הרישומים במערכת ה – Advisor, המשמשת יועצי השקעות ואשר בה אמור היה פינסקי לתעד את הנחיותיו של התובע בקשר לרכישת ניירות ערך (להלן – המערכת), ואשר מתוך הרישומים במערכת עולה לכאורה שהתובע ביקש השקעות ברמת סיכון גבוהה – אולם הוכח כי אין כל אפשרות להסתמך על הרישומים במערכת שכן פינסקי עצמו הודה כי ישנן "גרסאות" שונות למערכת והנוסח שהוגש לבית המשפט הוא "מתוקן", ולא רואים בו זכר לפעילותו האמיתית של פינסקי, בניגוד להוראות התובע.

7.התובע טוען כי במעשיו ובמחדליו הפר פינסקי את החובות המוטלות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), וכן את החובות המוטלות על פי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ השקעות) התשמ"ו – 1986 (להלן - הכללים).

8.לגבי הבנק טוען התובע, כי הוא אחראי באחריות שילוחית לכל מעשה ו/או מחדל של פינסקי.

לטענת התובע, הבנק התרשל בכך שלא הקציב לביצוע פעולות הייעוץ את המשאבים הדרושים, לא בחר את עובדיו , לרבות יועצי ההשקעות, בהקפדה הראויה, ולא ביצע פיקוח ראוי על טיב פעולותיו של פינסקי.

טענות הנתבעים

9.הנתבעים טוענים כי בניגוד למצג שניסה להציג התובע על היותו "הדיוט" בנושא ניירות ערך, הרי שמדובר באדם בעל מושג נרחב על הנעשה בשוק ההון ומבין ויודע היטב את טיבן של השקעותיו, ולכן מדובר במקצוען ואף בספקולנט.

לטענתם, התובע אופיין במערכות הבנק (על ידי מערכות המחשב הסטטיסטיות) כבעל פרופיל הסיכון הגבוה ביותר האפשרי במערכת הייעוץ (רמה 5 מתוך 5 רמות), כבעל ניסיון גבוה בשוק ההון, כבעל היכרות גבוהה של שוק ההון, כבעל יכולת לעקוב אחר התפתחויות בשוק ההון, וכמי שעוקב ברמה שבועית אחר ביצועי תיק ההשקעות שלו.

לפיכך טוענים הנתבעים, כי לא מדובר בתמונה אופיינית של לקוח סולידי שמבקש המלצה על תיק סולידי, אלא להפך – מדובר בלקוח שביקש השקעות לצרכי רווח מהיר , מה שעניין אותו הייתה התשואה, והוא לא הוכיח כי מדובר בכספים המיועדים לרכישת דירה חלופית על פני זו שמכר, שראוי להשקיעם בהשקעה סולידית אשר תגן על ערכם.